למי קראתם איש ברזל? 5 ענפי ספורט שיביאו אתכם לקצה הסיבולת

אנחנו יודעים מה אתם חושבים לעצמכם. אחרי הכל מדובר למעשה במערך אסוציאציות מובנה ומוכר לכל אחד: ספורט אמיתי, כזה שראוי להיכלל תחת קטגוריית "הקשים ביותר", מעלה את רמות הסבל והמאמץ של הגוף האנושי ולא שוכח לייסר את הנפש על כך שנתנה את ידה והעזה לחלום על הגשמת מטרות והתרוממות רוח.

תחרות "איש הברזל"? ודאי תגידו שגילינו את אמריקה. מה עם קרב 10 הידוע לשמצה? נו באמת, למה להתעסק בכמה משוגעים אזוטריים שמשלבים כמה ענפי ספורט ומתעקשים לסיימם בתוך יומיים?

ובכל זאת. מתוך שלל ענפי הספורט, מרתקים ומרגשים ככל שיהיו, יש כמה מיוחדים באמת. לא בגלל שהם מצריכים יכולת פיזית על אנושית כמעט, אלא דווקא בגלל שהצופים שבינינו לא מסוגלים במקרים רבים לראות ואף להבין את הכישורים, ההשקעה והקושי הנדרשים מהעוסקים באותם מקצועות. אז לפני שמתחילים, הישענו לאחור, מיזגו לעצמכם כוס משקה צונן כדי לשמור על הרעננות ותתחילו לדמיין את עצמכם רכובים על שור או בבריכת השחייה.

מה שהתחיל כאומנות לחימת רחוב בארה"ב הפך לספורט מקצועני שמטרתו אחת: להצמיד את היריב למזרן. מכאן, כל האמצעים כשרים וכל האיברים חשופים ומחכים לשבר הבא. מדובר בענף ספורט נפוץ במיוחד אך שנוי במחלוקת שלא הצליח לעמוד בקריטריונים האולימפיים ולהפוך לענף תחרותי ברמה עולמית. לפיכך, תעשו לעצמכם טובה ואם החלטתם לנסות את זה בבית, קבעו מראש בלי מסגרת כללים נוקשה. "תפוס ככל שתוכל", אומר המוטו המלווה את ענף ההיאבקות החופשית. וזה בעצם אומר שמוטב לכם להיות זריזים, ערמומיים ובעיקר חמקניים. בדיוק כמו הנשיאים האמריקניים לינקולן, וושינגטון ורוזוולט, שעסקו בצעירותם בהיאבקות.

ענף הרכיבה על סוסים הומצא לטענת ההיסטוריונים כבר לפני 4,500 שנים (יש כאלו שטוענים בבדיחות הדעת שהענף הומצא הרבה לפני הסוסים עצמם) ומאז בעצמם משתכללת רמת התיאום והקואורדינציה בין הרוכב לאחת מבהמות המרוצים המהירות בעולם. החלק התחרותי בספורט הרכיבה על סוסים שייך דווקא לסוס (גזעי, נצר לשושלת בריטית מלכותית, אלא מה?) שאמור לבצע קפיצות ודהירות בין מעל צריחים וגדרות במהירות מקסימלית. מהרוכב שמעליו נדרש לשמור על מיומנות רבה רק כדי להישאר על גבו של הסוס ולא לנחות על הקרקע הבוצית.

ענף ספורט הכולל רוכב שמנסה להישאר רכוב על שור או סוס משתולל ומקבל על כך נקודות קיבל לגיטימיות ספורטיבית כבר במאה ה-16 בדרום מערב ארה"ב, אך כבר מאז זכה להיקרא "שמונה השניות המסוכנות ביותר בספורט". לא מדובר רק בענף ספורט אמיץ ומפחיד בו זמנית שאף הוביל לאבדות בנפש במהלך השנים, אלא גם בספורט הדורש שליטה מופתית בחיית בר עצבנית במיוחד שמנסה להפיל את הרוכב ולפעמים אף לסגור אתו חשבון גם כשהוא על הרצפה.

זה רק נראה מהנה ופשוט, אבל כדור-מים הוא אחד מענפי הספורט שדורשים את הסיבולת הגופנית הגבוהה ביותר. מדובר בשישה שחקנים ושוער שמשכשכים בבריכה עמוקה וצריכים להבקיע את הכדור לשער ביד אחת בלבד. שחייה רציפה, כוח מתפרץ, היאבקות, צלילה למעמקים, דיוק ותפיסה ביד אחת, הן רק חלק מהדרישות של שחקני ספורט הכדור-מים, שהומצא במאה ה-19 בסקוטלנד במי נהר אברדין וכונה מאז "רוגבי מים". כיום מדובר בענף ספורט מקצועני שרק הטובים ביותר מתקבלים אליו ומצליחים לשרוד בו.

לא בכדי אתם רואים את רקדני הקרח הללו מתנשמים לעייפה בתום תרגיל הכולל החלקה במהירות 50 קמ"ש, הנפה וחיתוך דק על הקרח על להבים בעובי של 5 מ"מ מבלי לקרוע את רצועת הברך ולצלוע במשך שאר החיים. החלקה אמנותית נחשבת לספורט אולימפי מאז 1908 והעוסקים בה, גברים ונשים כאחד, צריכים לא רק גמישות אדירה, מהירות, זריזות, שימוש בכוח נגדי ותיאום מופתי אלא בעיקר ריכוז והימנעות מהסחות דעת כמו מוסיקה וקהל שעלולות להיות מסוכנות במקרה של התרסקות על הקרקע הקשה והקפואה.

לסיכום, לא משנה באיזה ספורט בחרתם וכמה אתם מעוניינים לאתגר את עצמכם, כדאי להיערך לכך בהתאם. מפתיע, אבל חלק מענפי הספורט הקשים ביותר כלל לא דורשים כוח גולמי, סיבולת או עודף חמצן בריאות. זה עדיין לא אומר שלא תצטרכו לאגור את מרב האנרגיה האפשרית. לשם כך, היעזרו בחטיפים המכילים חלבון ובמשקה מרווה המבוסס על מים מינרליים צלולים. והכי חשוב, אל תשכחו את הסיסמא: No Pain No Game.