כולם מכירים את הסטייל האיטלקי בין אם זה מהתספורות החצופות של שחקני מילאן, מהתצוגות הנוצצות של שבוע האופנה במילנו או מהאספרסו הקצר של הבוקר. מדובר במגע המופלא שהופך מוצר פשוט למוצר מדהים: הווספה היא הרי בסך הכול אופנוע ו"מיסוני" בסך הכול סורגים סוודרים. אבל גם מי שמכיר ומוקיר את הטאץ' האיטלקי לא בהכרח יודע שכל הסיפור הזה של אופנה, כמו שאנו מכירים אותו, החל בארץ שצורתה צורת מגף.
לפני ימי הביניים אופנה לא הייתה עניין מסובך: זורקים איזו טוגה על הכתף, מהדקים בחגורה ויוצאים מהבית. באיטליה של ימי הביניים כל זה השתנה. איטליה הייתה אז אוסף של נסיכויות עשירות שהתחרו ביניהן על כל דבר מהקתדרלה ועד לשרוך הנעל. ומימי הביניים, דרך הרנסנס ועד לימינו אנו: בכלות אלף שנה של יריבות בלתי פוסקת בין האצילים הגנדרנים צמחו לאט ובבטחה הסגנון והאופנתיות מושגים שכיום הם כבר דבר מובן מאליו.
הנטייה להפגנת הדר מלכותי והמשיכה לבדים עשירים בגווני אדום מלווים את האופנה האיטלקית זה מאות שנים. המסורת הזו באה לידי ביטוי באופן מרשים במיוחד בשמלה האדומה האיקונית שמותג הקוטור האיטלקי ולנטינו מקפיד להצעיד מדי שנה על המסלול בתצוגות האופנה העילית. עם זאת, כבר אין סיבה לשמור את הצבע האדום לשטיח האדום. שמלה אדומה בגזרה סקסית ועדכנית יכולה לחבר אותך באחת לדוכסית הפנימית שבך.
זה אולי יישמע מעט מפתיע, אבל עוד יצירה איטלקית חשובה היא הג'ינס האמריקני. בשנות השישים של המאה הקודמת הפיקו יוצרים איטלקים סדרת מערבונים שזכו לכינוי מערבוני ספגטי. היו אלו סרטים דלי תקציב בכיכובם של שחקנים צעירים דוגמת קלינט איסטווד הלוהט, שצולמו בספרד ובדרום איטליה. הסרטים המחתרתיים הללו זכו להצלחה מידית והפכו ללהיטים עולמיים.
המערבונים המחשמלים מתוצרת אירופה נתנו לנו את הפנטזיה על אמריקה: עיצבו את הדרך שבה העולם תופס את המערב הפרוע ויצקו לתוכו סגנון ייחודי וקשוח. בכך שהפכו את בגדי החווה למוצר מסוגנן, הוציאו האיטלקים את הג'ינס מהחווה אל אור הזרקורים. לראיה, עד היום האיטלקים מובילים את תעשיית הג'ינסים המעוצבים למרות הריחוק הגיאוגרפי מהיבשת החדשה.
הכרך והווילה
הסיפור של האופנה האיטלקית הוא גם סיפורן של ערים; של רומא שהפכה לאימפריה, של פירנצה העשירה ושל ונציה עיר הסוחרים שעל המים. גם האופנה האיטלקית היא אופנה אורבנית - עם מומחיות מקומית מיוחדת בתפירת חליפות נוחות וקלילות, באריגים עשירים ובסריגים דקיקים ומדויקים שמתאימים לקצב המהיר של האישה המודרנית. הסגנון האיטלקי מעניק לאשת העסקים מראה חזק, מעודן ובטוח בעצמו.
דיברנו חיי החצר ועל האופנה העירונית, אבל תיאור הסגנון האיטלקי לא שלם בלי קפיצה לווילת הנופש בטוסקנה או לבית החוף שבאי קורפו. לצד תרבות עירונית מהירה וסגנון נוצץ התפתחה באיטליה אופנת פנאי לרגעים הנינוחים שהחיים מזמנים לנו. בערבי סוף הקיץ הקרירים על שפת הים או תחת חופת הגפן בכפר נחליף את בגדי השרד ברדידי משי דקיקים, את השמלות הרשמיות נחליף בבגדי כותנה ופשתן בצבעי זית, חום ולבן, ננשום עמוק ונירגע. כי כל איטלקי יודע שסטייל ומאמץ לא הולכים ביחד.