בכיתת הלימוד של היום, המחשב הוא מלך. זה ברור. אבל יש סטודנטים (ואני ביניהם) שבשבילם גם המחשבים הקלים והדקים של היום ובראשם MacBook Air הם יותר מדי לסחוב. מה לעשות שהתיק שלי מפוצץ באלף ואחד דברים אחרים? ביום שבו אני גם עובד בבוקר וגם נוסע לאוניברסיטה אחר הצהריים, אני מעדיף להשיל מעליי משקל עודף. משום כך, החלטתי ללכת על האופציה הכי קלה והכי דקה שעונה באופן מלא על כל הצרכים שלי בלימודים. ובקיצור iPad Air.
הדבר הראשון והחשוב שצריך להדגיש הוא שה- iPad Airבאמת קל משקל. 469 גרם זה פחות מבקבוק מים קטן. מצד שני, יש לו גב. מאלומיניום. הוא חזק ועמיד, אני לא חושש להחליק אותו לתיק הצד שלי ולשכוח ממנו. עד לרגע שאני זקוק לו.
מבצע מיוחד לסטודנטים באיידיגיטל: iPad Air ב-10% הנחה ו-200 שקל לקנייה בחנות
שלפתי אותו בשיעור ההשלמה האחרון של סמסטר הקיץ. הסרתי את הכיסוי וחיברתי אותו מחדש בתפקידו השני כמקלדת - והנה אני מוכן לפעולה. בתוך שניות, התחברתי לרשת הוויי-פיי האוניברסיטאית שלאו דווקא ידועה בעוצמת האות שלה. אולי זה רק אני אבל נדמה לי שסטודנטים אחרים סביבי, שהוציאו את המחשבים הניידים שלהם, לא התחברו באותה הקלות. אצלי זה עבר, כמו תמיד, בלי תקלות.
כשהמרצה נכנס לכיתה, פתחתי קובץ חדש ב-Pages כדי לרשום הערות. למעבד התמלילים של אפל יש עכשיו תמיכה מלאה בעברית וזה באמת עובד. הסמן מתייצב לימין, אין קפיצות מוזרות, אין שיבושים בלתי מוסברים שלוקח עשרים דקות לתקן (אם בכלל מצליחים). הכול זורם כמו שצריך. כל תרשים שהמורה משרטט על הלוח, בין אם זו דיאגרמת עוגה או פירמידה מוזרה עם מלא חצים שמצביעים מעלה ומטה, אני משחזר בקלות באמצעות הכלים האינטואיטיביים שה-Pages מציע לי. הממשק מתאים בול לעבודה על מסך מגע פשוט נוגעים איפה שצריך ומזינים את הטקסט הרצוי. מוכר, אהוב, פשוט.
אם מישהו מבקש ממני לשלוח לו את הסיכומים שלי - וזה קורה לא מעט אין שום בעיה. אני שולח לו מיד לינק ל-iCloud או משתמש באופציית ה-AirDrop שמאפשרת לי לחלוק קבצים עם כל מי שיש לו מערכת הפעלה של אפל. במקרה הכי גרוע אני סתם עותק למייל, אם מי שמבקש עדיין תקוע בלי מק.
אחרי השיעור הייתה לי פגישה עם כמה חבר'ה מקורס אחר. בתואר שלי, מצגות קבוצתיות הן חלק מרכזי משגרת הלימודים, ואם יש חריקות והעבודה לא זורמת בקלות זה עלול להיות תיק של ממש. לכן, אנחנו מגייסים את הטכנולוגיה לטובתנו. עבדנו יחד על תיקונים אחרונים למצגת שהכנו ב-Keynote. ישבנו כולנו מסביב לשולחן, ה-iPad Air שלי עבר מיד ליד וכל פעם פעם עשינו עוד חידוד קטן. מזיזים אלמנטים במצגת, מגדילים קצת, משחקים עם הפונט. מה שצריך כדי שהכול ישב פיקס. נגיעה קלה במסך, בדיוק במקום הנחוץ, עוד כמה נגיעות על המקלדת שמופיעה על המסך - ואנחנו מוכנים לפרזנטציה. עכשיו נשאר רק לקוות שעשינו עבודה טובה.
כל המסמכים שאני עובד עליהם ב-iPad Air שלי נשמרים כמובן על ה-iCloud. כשאני חוזר הביתה ל-iMac שלי, אני יכול להמשיך מהנקודה שבה הפסקתי, עד שאני מחליט שעשיתי מספיק היום. הגיע הזמן לראות איזה פרק ב"משחקי הכס". אחרת בשביל מה יש לי iMac?